מה זה אומר בעצם שתינוק מודע לצרכים שלו?

תינוקות יודעים לפני שהם צריכים להתפנות- לא המון זמן לפני, אבל מספיק זמן בשביל לסמן לנו.

תינוקות יודעים להתאפק- לא לאורך זמן (זה לא בריא בכל מקרה), אבל כשאנחנו לומדות לזהות את הסימונים שלהם, והם לומדים שלמדנו לזהות- הם בקלות מחכים את הפרק זמן עד שמגיעים לסיר/ כיור/ שיח/ עץ (מה שקרוב וזמין).

הרבה פעמים לתינוקות לוקח קצת זמן להתפנות גם אם הם צריכים- הגוף עוד לא מתורגל בסינכרון של השרירים. סבלנות, לומדים .

כולנו נולדים עם המודעות הזאת, כמו כל היונקים. המודעות היא לא רק של התינוק אלא גם של ההורה- רוב היונקים עוזרים לגורים שלהם ללמוד להתפנות.

כמו בהרבה דברים שקשורים לתינוקות, אנחנו לא חושבים על הצד שלנו במשוואה, על מה קורה אצלנו. (אנחנו כן חושבות על עצמנו, המון, פשוט לא במקומות הנכונים ולא בצורה המייטיבה).

בתהליך למידה- כל תהליך למידה- אין דבר כזה שרק צד אחד לומד. זה תהליך שהוא בהכרח לימודי עבור שני הצדדים.

כשאנחנו מלמדות תינוק להתעלם מהמודעות שלו לצרכים (לרוב כי אנחנו פשוט לא יודעות שזה מה שאנחנו עושות), אנחנו מלמדות גם את עצמנו להתעלם מהמודעות שלנו לצרכים של התינוק.

הכלל הזה- שהתעלמות היא קודם כל התעלמות מעצמנו- תופס לגבי רוב תחומי החיים.

בתמונה- תינוק שמודע לצרכים שלו.

(וחוף ריק! איפה מוצאים חוף ריק בישראל? בפוסט הבא )