top of page

למה בעצם צריך לתת ברזל לכל התינוקות?

  • אנא
  • 10 בפבר׳ 2023
  • זמן קריאה 1 דקות

לידת השיליה היא השלב השלישי בלידה- לידה לא מסתיימת עד שהשיליה לא נולדה. מה זה אומר בפועל? שיש תינוק בחוץ ושיליה בפנים. כשתינוק נולד, הדבר השפוי לעשות הוא להניח אותו על החזה של אמו, לשעה לפחות. חבל הטבור מאפשר את זה כמובן, אורכו 50-60 ס״מ, זה מספיק לחלוטין, הטבע בנוי ככה שלא צריך להתערב יותר מדי.

כשתינוק נולד, חלק מהדם שלו עוד נמצא בשיליה. עד רבע מכמות הדם שלו, אם לדייק. זה המון. גם תאי גזע עוד נמצאים בשיליה, וצריכים לעבור לתינוק. התאים היקרים האלה, שיש להם הפוטנציאל להפוך לכל תא בגוף.

הדבר ההגיוני לעשות, הדבר היחיד ההגיוני שאמורים לעשות- לחכות את פרק הזמן הנחוץ, לא הרבה- 25 דקות בערך- כדי לתת לשיליה לסיים את עבודתה. לתת לתינוק לקבל את כל מה שהוא צריך לקבל- את כל הדם שלו, למשל. את תאי הגזע שלו, למשל. מה עושים בבתי החולים (אלא אם כן ביקשתן אחרת, הזכרתן והקפדתן שאכן כך נעשה)- חותכים מיד את חבל הטבור. נכון ההנחיה הגורפת לתת לכל התינוקות ברזל כי 90% אנמיים ולא ברור למה? אולי זה קשור לזה שרבע מהדם שלהם בכלל לא מגיע אליהם בדקות הראשונות לחייהם.

השאלה המתבקשת היא למה. למה יש פה מערכת שלמה שנראה כאילו מטרתה לשבש כל מה שעובד. כמו בהרבה שאלות אחרות שקשורות לנהלי הריון ולידה במערב, גם כאן אין תשובה חד משמעית. לרוב פשוט חוזרים אחרי מה שמישהו אמר, בלי לבדוק את הענין לעומק, או לחשוב עליו.

והשיליה היא בהחלט נושא שראוי שנחשוב עליו.

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
מרוב שהתכוננתי ללדת שכחתי להתכונן להיות אמא

כמה שאנחנו מתכוננות ללידה- יש לנו קורסי הכנה ללידה, איך לנשום, מה לאכול, כמה להתאמן, איך לזרז, איך להאט וכמובן כמובן- מתי בדיוק לצאת לבית חולים. אם בחרנו ללדת בבית חולים כמובן. כל אלו יהיו הרבה פעמים

 
 
 
מורשת קרב נשית

חברה אמרה לי פעם- אולי כדאי להחליף את המילים בביטוי הזה שלך. מורשת קרב. זה כל כך לא…. נשי. כל כך לא…. לידות. כל כך לא…. כל כך לא כמו שזה אמור להיות. כמו שהיינו רוצות שזה יהיה. אבל רצונות לחוד ומציאות

 
 
 
הנוחות שבבוֹרוּת

היא שם. תמיד שם. אנחנו רואות אותה מזוויות שונות- לפעמים מתוך התנשאות. לפעמים מתוך רחמים. לפעמים מתוך קנאה. קנאה כי כמה קל לפעול כשלא...

 
 
 

תגובות


bottom of page