אם צריך לצמצם את נושא הפשפושים

אם צריך לצמצם את נושא הפשפושים, מבחינת החלק הפרקטי לפחות, לעצה אחת שיכולה להיות קו מנחה שעובד טוב- צריך להיות לך נוח.

נכון, זה עלול להישמע הזוי, כי אם אנחנו מחפשות שיהיה נוח אז נשים חיתול, לא?

לדעתי לא.

אם נחשוב רגע על הדברים שהוטמעו בחיינו- הרגלים חדשים שהצלחנו לסגל או שינויים שהפכו לשגרה, סביר להניחשרובם לא הגיעו ממצב שבו אנחנו מכריחות את עצמנו, רבות עם עצמנו או אפילו פותחות את זה כל פעם לדיון (פנימי אוחיצוני) מחודש.

כך גם לגבי תינוק בלי חיתול או מפושפש- מה לעשות שזה בינתיים מחזה נדיר באזורנו.

זה חשוב שיהיה נוח כי אחרת, סביר להניח שנתקשה להתמיד, ונתקשה להטמיע את זה ביומיום שלנו.

נוח יכול להיות מבחינת הבית- אם נהיה כל הזמן בלחץ מפספוסים על השטיח, או נסתבך עם בגדים שלא עובדים בליחיתול (אוברולים ובגדי גוף הם האויב 🤪)- לא יהיה לנו נוח.

נוח יכול להיות מבחינת הלוז שלנו- אם יש זמנים ביום שהם נורא נורא לחוצים ובתוך הלחץ הזה ננסה גם לפשפש- לארק שלא נצליח אלא גם נוסיף לחץ נוסף.

נוח יכול להיות מבחינת הסביבה שלנו- להסביר שוב ושוב מה את עושה ואיך זה עובד, לקבל הרמות גבה ובקשותלהדגמה (שלא יצליחו, זה לא קרקס)- יכולים לגזול המון המון אנרגיה.

לכל סיטואציה כזאת אפשר למצוא את הדרך שבה זה יהיה הרבה יותר נוח.

וברגע שזה נהיה נוח- הפשפושים הופכים לטבע שני, דבר שנעשה על הדרך, משתלב ונטמע בתוך החיים.

אם צריך לצמצם את נושא הפשפושים, מבחינת החלק הפרקטי לפחות, לעצה אחת שיכולה להיות קו מנחה שעובד טוב- צריך להיות לך נוח.